Rosh Hashanah 13

Kapitel 13

א הא בבעל מום

1 und einer von der gebrechenbehafteten.

ב בעל מום מי מצי אכיל ליה דקים ליה ביה שכלו לו חדשיו

2 Darf man etwa das Gebrechenbehaftete schon am ersten Tage essen!? – Wenn man weiß, daß die [Trächtigkeits]monate vollzählig waren.

ג ת"ר באחד בניסן ראש השנה לחדשים ולעיבורין ולתרומת שקלים וי"א אף לשכירות בתים

3 Die Rabbanan lehrten: Der erste Nisan ist Jahresanfang für die Monate, für die Interkalation und für die Šeqalimhebe, und manche sagen, auch für die Wohnungsmiete. –

ד לחדשים מנלן דכתיב (שמות יב, ב) החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה דברו אל כל עדת ישראל לאמר בעשור לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אותו וגו' וכתיב (דברים טז, א) שמור את חדש האביב איזהו חדש שיש בו אביב הוי אומר זה ניסן וקרי ליה ראשון

4 Woher dies von den Monaten? – Es heißt: dieser Monat soll für euch an der Spitze der Monate stehen; als erster unter den Monaten des Jahres soll er euch gelten. Sprechet zu der ganzen Gemeinde Jisraél folgendermaßen: Am zehnten dieses Monats soll sich ein jeder ein Lamm verschaffe, je ein Lamm für jede einzelne Familie. Und ihr sollt es aufbewahren bis zum vierzehnten Tage dieses Monats, und es schlachten &c.Ferner heißt es: achte auf den Ährenmonat; der Nisan ist der Monat, in dem Frischähren vorhanden sind, und er nennt ihn den ersten. –

ה ואימא אייר בעינא אביב וליכא ואימא אדר בעינא רוב אביב וליכא מידי רוב אביב כתיב

5 Vielleicht ist es der Ijar!? – Er soll ja Frischährenmonat sein, was dieser nicht ist. – Vielleicht ist es der Adar!? – Er soll ja Frischährenmonat der meisten [Getreidearten] sein, was dieser nicht ist. – Heißt es denn: Ährenmonat der meisten [Getreidearten]!?

ו אלא אמר רב חסדא מהכא (ויקרא כג, לט) אך בחמשה עשר יום לחדש השביעי באספכם את תבואת הארץ איזהו חדש שיש בו אסיפה הוי אומר זה תשרי וקא קרי ליה שביעי

6 Vielmehr, erklärte R. Ḥisda, hieraus: Jedoch am fünfzehnten Tage des siebenten Monats, wenn ihr die Ernte des Landes einheimst: der Tišri ist der Monat, in dem die Ernte eingeheimst wird, und er nennt ihn den siebenten. –

ז ואימא מרחשון ומאי שביעי שביעי לאייר בעינא אסיף וליכא ואימא אלול ומאי שביעי שביעי לאדר בעינא רוב אסיף וליכא מידי רוב אסיף כתיב

7 Vielleicht ist es der Marhešvan, und zwar der siebente mit Ijar [beginnend]!? – Er soll ja Erntemonat sein, was dieser nicht ist. – Vielleicht ist es der Elul, und zwar der siebente mit Adar [beginnend]!? – Er soll ja Erntemonat der meisten [Getreidearten] sein, was dieser nicht ist. – Heißt es denn, Erntemonat der meisten [Getreidearten]!? –

ח אלא אמר רבינא דבר זה מתורת משה רבינו לא למדנו מדברי קבלה למדנו (זכריה א, ז) ביום עשרים וארבעה לעשתי עשר חדש הוא חדש שבט רבה בר עולא אמר מהכא (אסתר ב, טז) ותלקח אסתר אל המלך אחשורוש אל בית מלכותו בחדש העשירי הוא חדש טבת

8 Vielmehr, erklärte Rabina, ist dies aus der Tora unseres Meisters Moše nicht zu entnehmen, sondern aus den Propheten (zu entnehmen): am vierundzwanzigsten Tage des elften Monats, das ist der Monat Šebaṭ. Rabba b. U͑la erklärte: Hieraus: und Ester ward zum Könige Aḥašveroš in seinen königlichen Palast geholt, im zehnten Monate, das ist der Monat Ṭebeth.

ט רב כהנא אמר מהכא (זכריה ז, א) בארבעה לחדש התשיעי בכסלו רב אחא בר יעקב אמר מהכא (אסתר ח, ט) ויקראו סופרי המלך בעת ההיא בחדש השלישי הוא חדש סיון רב אשי אמר מהכא (אסתר ג, ז) הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ואיבעית אימא מהכא (אסתר ג, ז) בחדש הראשון הוא חדש ניסן

9 R. Kahana erklärte: Hieraus: am vierten des neunten Monats, des Kislev. R. Aḥa b. Ja͑qob erklärte: Hieraus: da wurden zu jener Zeit, im dritten Monate, das ist der Monat Sivan, die königlichen Schreiber berufen. R. Aši erklärte: Hieraus: man warf das Pur, das ist das Los, vor Haman, von einem Tage zum anderen und von einem Monate zum anderen; [und es fiel auf den] zwölften Monat, das ist der Monat Adar. Wenn du willst, sage ich: hieraus: im ersten Monate, das ist der Monat Nisan. –

י וכולהו מאי טעמא לא אמרי מהאי דלמא מאי ראשון ראשון למילתיה

10 Weshalb folgern es jene alle nicht aus diesem Verse!? – Vielleicht heißt er der erste, weil er der erste hinsichtlich dieser Ereignisse ist. –

יא ותנא דידן בשנים קמיירי בחדשים לא קמיירי:

11 Und unser Tanna!? – Er spricht nur von Jahren und nicht von Monaten.

יב ולעיבורין: לעיבורין מניסן מנינן והתניא אין מעברין השנה לפני ר"ה ואם עיברוה אינה מעוברת אבל מפני הדחק מעברין אותה אחר ר"ה מיד ואעפ"כ אין מעברין אלא אדר

12 «Für die Interkalation.» Beginnt denn die Zählung hinsichtlich der Interkalation mit dem Nisan, es wird ja gelehrt: Man interkaliere das Jahr nicht vor dem Neujahrsfeste, hat man es interkaliert, ist es ungültig. In einem dringenden Falle darf man es sofort nach dem Neujahrsfeste, jedoch interkaliert man nur den Adar.

יג אמר רב נחמן בר יצחק מאי עיבורין הפסקת עיבורין דתנן הן העידו שמעברין השנה כל אדר שהיו אומרים עד הפורים

13 R. Nahman b. Jiçḥaq erwiderte: Unter ‘Interkalation’ ist der Abschluß der Interkalation zu verstehen. Wir haben nämlich gelernt: Diese bekundeten, daß man das Jahr während des ganzen Adar interkalieren könne; [die Weisen] sagten nämlich, nur bis zum Purimfeste. –

יד מ"ט דמאן דאמר עד הפורים כיון דאמר מר שואלין בהלכות הפסח קודם לפסח שלשים יום אתי לזלזולי בחמץ

14 Was ist der Grund desjenigen, welcher sagt, nur bis zum Purimfeste? – Da der Meister sagte, man beginne dreißig Tage vor dem Pesaḥfeste über die Satzungen des Pesaḥs vorzutragen, so könnte man veranlaßt werden, das [Gesetz vom] Gesäuerten zu vernachlässigen. – Und die Anderen!? –

טו ואידך מידע ידיע דשתא מעברתא בחושבנא תליא מלתא וסברי חושבנא הוא דלא סליק להו לרבנן עד האידנא

15 Man weiß, daß die Interkalation von der Berechnung abhängt, und denkt daran, daß die Rabbanan die Berechnung bis dann nicht abschließen konnten. Und unser Tanna!? –

טז ותנא דידן בהתחלה קמיירי בהפסקה לא קמיירי:

16 Er spricht nur vom Beginne und nicht vom Abschluß.

יז ולתרומת שקלים: מנלן א"ר יאשיה אמר קרא (במדבר כח, יד) זאת עולת חדש בחדשו לחדשי השנה אמרה תורה חדש והבא קרבן מתרומה חדשה וגמרי שנה שנה מניסן דכתיב (שמות יב, ב) ראשון הוא לכם לחדשי השנה

17 «Und für die Šeqalimhebe.» Woher dies? R. Jošaja erwiderte: Die Schrift sagt: das ist das von Neumond zu Neumond, während aller Neumonde des Jahres [darzubringende] Brandopfer; die Tora sagt damit, daß man das Opfer von der neuen Hebe bringe und man folgere durch [das Wort] Jahr, das beim Nisan gebraucht wird, wie es heißt: als erster unter den Monaten des Jahres. –

יח ולגמור שנה שנה מתשרי דכתיב (דברים יא, יב) מראשית השנה דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שיש עמה חדשים ואין דנין שנה שיש עמה חדשים משנה שאין עמה חדשים

18 Sollte man doch durch [das Wort] Jahr vom Tisri folgern, denn es heißt: Vom Beginne des Jahres!? – Man folgere hinsichtlich des Jahr, neben dem es Monate heißt, von Jahr, neben dem es Monate heißt, man folgere aber nicht hinsichtlich des Jahr, neben dem es Monate heißt, von Jahr, neben dem es nicht Monate heißt.

יט אמר רב יהודה אמר שמואל קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה

19 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Es ist gottgefällig, am ersten Nisan die darzubringenden Gemeindeopfer von der neuen [Hebe] darzubringen; hat man sie von der alten dargebracht, so hat man seiner Pflicht genügt, nur hat man eine Gottgefälligkeit unterlassen.

כ תנ"ה קרבנות צבור הבאין באחד בניסן מצוה להביא מן החדש ואם הביא מן הישן יצא אלא שחיסר מצוה ויחיד שהתנדב משלו כשרין בלבד שימסרם לצבור

20 Ebenso wird auch gelehrt: Es ist gottgefällig, am ersten Nisan die darzubringenden Gemeindeopfer von der neuen [Hebe] darzubringen; hat man sie von der alten dargebracht, so hat man seiner Pflicht genügt, nur hat man eine Gottgefälligkeit unterlassen. Wenn ein Einzelner seines spendet, so ist es tauglich, nur muß er es der Gemeinde übergeben. –

כא פשיטא מהו דתימא ליחוש שמא

21 Selbstverständlieh!? – Man könnte glauben, es sei zu befürchten,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel